רישיון נוטריון, כיצד מקבלים?
רישיון נוטריון מוענק לעורך דין אשר הגיש בקשה לכך למחלקה לרישוי נוטריונים במשרד המשפטים. מחלקה זו הינה הגוף האחראי על הנוטריונים בישראל. הליך קבלת רישיון נוטריון איננו זהה להליך קבלת רישיון עורך דין מלשכת עורכי הדין. מדובר אפוא בהליך נפרד לחלוטין אשר קיימים לו תנאים וקריטריונים משלו.ישנן שלוש דרישות מרכזיות אשר עומדת בבסיסה של הגשת בקשת רישיון נוטריון. ראשית, עורך הדין חייב להיות בעל ניסיון רב המתבטא בעשר שנות וותק במקצוע עריכת הדין, ועיסוק במקצוע זה בישראל במשך מספר שנים. כמו כן, על הנוטריון להיות בעל עבר פלילי נקי, דהיינו לא הורשע בעבירה אשר יש עימה קלון. בנוסף, עורך דין אשר הושעה מלשכת עורכי הדין אינו יכול להיות נוטריון. יש לציין כי עבירות אלו נבדקות על פי שיקול דעתה של המחלקה לרישוי נוטריונים, כל אימת שעברו עשר שנים ממועד ההרשעה. הדרישה האחרונה הינה עמידה בהשתלמות נוטריונים בת שמונה שעות.
הגשת הבקשה
עורך דין אשר עומד בדרישות האמורות רשאי להגיש את בקשתו למחלקה לרישוי נוטריונים. קבלת הרישיונות נעשית לאחר דיון בבקשות במסגרת וועדה לרישוי נוטריונים הפועלת בתוך המחלקה הרלבנטית במשרד המשפטים. וועדה זו מתכנסת פעמיים בשנה וחברים בה שבעה – מנכ"ל משרד המשפטים, שלושה נציגי ציבור, נוטריון, ושני נציגי לשכת עורכי הדין.
וועדת הרישיונות – עבודתה
הליך קבלת רישיון נוטריון איננו הליך קצר. הוועדה בוחנת בדקדקנות את המסמכים אשר הגיש עורך הדין (הרישום הפלילי וכדומה). לא אחת, הוועדה דורשת מעורך הדין להמציא עבורה מסמכים נוספים אשר יסייעו לו בהשלמת פרטים רלבנטיים הנוגעים לבקשה. עורך דין אשר מעוניין להיות נוטריון חייב לדעת כי עליו לפעול לשם קידום בקשתו ולדאוג כי בידיו כל המסמכים האמורים.
אילו מסמכים יש לצרף לבקשה?
אתר האינטרנט של משרד המשפטים מעניק הסברים מפורטים, מלאים ומקיפים בנוגע לאופן הגשת בקשה לרישיון נוטריון. על פי משרד המשפטים, יש להוסיף לבקשה זו מסמכים כגון אישור מקורי של לשכת עורכי הדין (המעיד על הרשעות או העדרן), תעודת זהות (נוטריון חייב להיות אזרח ישראלי), ותצהיר הנוגע לעבור המקצועי של מגיש הבקשה.