כל מה שרצית לדעת על נוטריון - נוטריון בתל אביב ובמרכז, חייג:053-7101175
נוטריון הינו עורך דין אשר מוסמך לערוך, לאמת, לאשר ולהעיד על מסמכים משפטיים ועל קבילותם. חתימתו של הנוטריון נחשבת בתור אישור למקוריותו, כשרותו ונפקותו של המסמך מבחינת בית המשפט. כמו כן, חתימת נוטריון מעידה - מבחינת בית המשפט והמחוקק - על כך שהחותם על המסמך זוהה והמסמך נחתם על ידי האחרון מרצונו החופשי והטוב. מסמכים המאושרים על ידי נוטריון מיועדים לשמש בבית המשפט או בפני רשויות אחרות כראיה. כמו כן, מדובר במסמכים אשר קבילותם יפה גם מחוץ למדינה בה הם נערכו.
עיסוקם של הנוטריונים בישראל מוסדר במסגרת חוק הנוטריונים, התשל"ו-1976. עד לכניסתו לתוקף של החוק הנ"ל, היו בישראל שתי משרות נוטריוניות שונות - נוטריונים פרטיים והנוטריון הציבורי (הבחנה שעדיין קיימת במדינות שונות). כיום, קיימים בישראל נוטריונים פרטיים בלבד.
מי יכול להיות נוטריון?
על מנת לזכות ברישיון כנוטריון אין די בהשכלה משפטית או בהכשרה בעריכת דין. נוטריון הינו אזרח ועורך דין ישראלי, החבר בלשכת עורכי הדין של ישראל, ואשר מאחוריו וותק של לפחות עשר שנים בעריכת דין. עורכי הדין המעוניינים להיות נוטריונים מגישים בקשה לכך לוועדה לרישוי נוטריונים הפועלת מטעמם משרד המשפטים. הוועדה דנה בבקשות השונות ומתכנסת כפעמיים בשנה. תנאים נוספים לקבלת רישיון נוטריון הינם – השתלמות מיוחדת, העדר השעיה מלשכת עורכי הדין והעדר הרשעה בעבירה אשר יש עימה קלון.
מערכת המשפט הישראלית "רוכשת כבוד רב" לנוטריונים. השופט גבריאל בך הגדיר זאת בפסיקתו באופן הבא – "קיים אינטרס ציבורי רב חשיבות להשלטת ההבנה בציבור כי רק במקרה נדיר ביותר יוכל אדם להתכחש לתוכנו של מסמך אשר נחתם על ידו בפני נוטריון".
ניסיון ויוקרה
נוטריון הינו תפקיד אשר נושא עימו יוקרה והערכה, הן מצד הלקוחות והן מצד הרשויות והמערכת המשפטית. לא לחינם קיימת דרישת ניסיון של עשר שנים בעריכת דין. נוטריון נהנה מסמכויות נרחבות וחתימתו הינה בעלת ערך רב. מדובר אפוא בעורך דין המשמש בכובעו כנוטריון בתור רשות ברת סמכות להעניק שירות ציבורי. סמכות זו הינה סמכות ייחודית ומשמעותית, ואי לכך קיימים תנאי הוותק והעמידה מול וועדה הרישיונות.
שכר טרחה של נוטריון – קבוע מראש
נוטריון הינו מעין שליח ציבור. שכר טרחת נוטריון קבוע בחוק והוא אינו רשאי לגבות שכ"ט גבוה יותר. לפיכך, במידה ועליכם לפנות לנוטריון, אין אתם נדרשים לערוך פגישות עם מספר נוטריונים על מנת לבחון את המחיר המתאים ביותר, ואין כל צורך להתמקח עם הנוטריון על שכר טרחתו. שכר טרחתם של הנוטריונים מתעדכן מעת ועת וניתן להתרשם ממנו באתר משרד המשפטים (תחת קהלי יעד -> נוטריונים - > שכר טרחת נוטריונים).
מגבלות וכללי אתיקה
כאמור, נוטריון הינו תפקיד רם הטומן בחובו גם מגבלות מסוימות. לדוגמא, כללי האתיקה של הנוטריון אוסרים עליו לאשר מסמך של קרוב משפחה שלו כחלק מסמכותו כנוטריון. סעיף 21 לחוק הנוטריונים קובע כי נוטריון מחויב במסגרת תפקידו לשמור על כבוד המקצוע ולהימנע מכל דבר אשר עלול לפגוע בכבוד המקצוע. סעיף 21 לחוק זה מוסיף וקובע כי נוטריון, בעת מילוי תפקידיו חייב לפעול במסירות ובנאמנות. כמו כן, במידה והוא התבקש לבצע פעולה בשביל יותר מאדם אחד, מוטלת על הנוטריון החובה לנהוג בנאמנות שווה כלפי כל הצדדים, וזאת ללא קשר לזהות משלם שכר טרחתו.
סמכויות הנוטריון
ישנם מסמכים משפטיים - כגון תעודת לידה, תעודת נישואין או דיפלומה - אשר דורשים אישור נוטריוני בטרם הם מוגשים למוסדות השונים. במקרים אלו, חתימתו של נוטריון על גבי המסמך מהווה עדות למקוריותו ולזהות החתומים עליו. להלן מספר סמכויות נוטריון נוספות:
1. אישור נכונות תרגום – נוטריון הוא בעל סמכות לאשר תרגום מסמך. חתימתו של הנוטריון על המסמך, בין אם מדובר במסמך המקורי, ובין אם מדובר בתרגום המקור, מהווה עדות לנכונות הדברים. מיותר לציין כי סמכות זו יפה כאשר שתי השפות הרלבנטיות שגורות בפיו של הנוטריון.
2. אימות חתימה על מסמך – פעמים רבות נדרשים בעלי דין לאמת חתימות על גבי מסמכים. בסמכותו של נוטריון לאמת חתימות על גבי מסמכים כגון חוזים, תעודות וכדומה. על מנת לאמת חתימה, הנוטריון חייב לזהות את החותם על ידי תעודה ציבורית הכוללת את תמונתו של האדם.
3. אישור הסכם ממון – הסכמי ממון בין בני זוג הינם הסכמים החייבים להיות מאושרים על ידי רשות משפטית מוסמכת (לדוגמא, בית הדין הרבני). בין רשויות אלה נמצא גם מוסד הנוטריון. נוטריון מוסמך לאשר הסכם ממון בין בני זוג, וזאת לאחר שווידא כי הצדדים מודעים לחתימתם, מבינים את ההסכם, מכירים בהשלכותיו המשפטיות וכדומה.
4. אישור חיים – נוטריון רשאי לאשר כי פלוני הינו בחיים. אישור זה דרוש בדרך כלל לניצולי שואה וזאת לשם קבלת תשלומים ופיצויים מגרמניה.
המחלקה לרישוי נוטריונים
עם חקיקתו של חוק הנוטריונים, הוקמה במשרד המשפטים המחלקה לרישוי נוטריונים. מחלקה זו עוסקת במספר תחומים כגון טיפול בבקשות עורכי דין לקבלת רישיון נוטריון, פיקוח על עבודתם של נוטריונים, טיפול בתלונות נגד נוטריונים, העמדת נוטריונים לדין משמעתי וכדומה.
עיסוקם של הנוטריונים בישראל מוסדר במסגרת חוק הנוטריונים, התשל"ו-1976. עד לכניסתו לתוקף של החוק הנ"ל, היו בישראל שתי משרות נוטריוניות שונות - נוטריונים פרטיים והנוטריון הציבורי (הבחנה שעדיין קיימת במדינות שונות). כיום, קיימים בישראל נוטריונים פרטיים בלבד.
מי יכול להיות נוטריון?
על מנת לזכות ברישיון כנוטריון אין די בהשכלה משפטית או בהכשרה בעריכת דין. נוטריון הינו אזרח ועורך דין ישראלי, החבר בלשכת עורכי הדין של ישראל, ואשר מאחוריו וותק של לפחות עשר שנים בעריכת דין. עורכי הדין המעוניינים להיות נוטריונים מגישים בקשה לכך לוועדה לרישוי נוטריונים הפועלת מטעמם משרד המשפטים. הוועדה דנה בבקשות השונות ומתכנסת כפעמיים בשנה. תנאים נוספים לקבלת רישיון נוטריון הינם – השתלמות מיוחדת, העדר השעיה מלשכת עורכי הדין והעדר הרשעה בעבירה אשר יש עימה קלון.
מערכת המשפט הישראלית "רוכשת כבוד רב" לנוטריונים. השופט גבריאל בך הגדיר זאת בפסיקתו באופן הבא – "קיים אינטרס ציבורי רב חשיבות להשלטת ההבנה בציבור כי רק במקרה נדיר ביותר יוכל אדם להתכחש לתוכנו של מסמך אשר נחתם על ידו בפני נוטריון".
ניסיון ויוקרה
נוטריון הינו תפקיד אשר נושא עימו יוקרה והערכה, הן מצד הלקוחות והן מצד הרשויות והמערכת המשפטית. לא לחינם קיימת דרישת ניסיון של עשר שנים בעריכת דין. נוטריון נהנה מסמכויות נרחבות וחתימתו הינה בעלת ערך רב. מדובר אפוא בעורך דין המשמש בכובעו כנוטריון בתור רשות ברת סמכות להעניק שירות ציבורי. סמכות זו הינה סמכות ייחודית ומשמעותית, ואי לכך קיימים תנאי הוותק והעמידה מול וועדה הרישיונות.
שכר טרחה של נוטריון – קבוע מראש
נוטריון הינו מעין שליח ציבור. שכר טרחת נוטריון קבוע בחוק והוא אינו רשאי לגבות שכ"ט גבוה יותר. לפיכך, במידה ועליכם לפנות לנוטריון, אין אתם נדרשים לערוך פגישות עם מספר נוטריונים על מנת לבחון את המחיר המתאים ביותר, ואין כל צורך להתמקח עם הנוטריון על שכר טרחתו. שכר טרחתם של הנוטריונים מתעדכן מעת ועת וניתן להתרשם ממנו באתר משרד המשפטים (תחת קהלי יעד -> נוטריונים - > שכר טרחת נוטריונים).
מגבלות וכללי אתיקה
כאמור, נוטריון הינו תפקיד רם הטומן בחובו גם מגבלות מסוימות. לדוגמא, כללי האתיקה של הנוטריון אוסרים עליו לאשר מסמך של קרוב משפחה שלו כחלק מסמכותו כנוטריון. סעיף 21 לחוק הנוטריונים קובע כי נוטריון מחויב במסגרת תפקידו לשמור על כבוד המקצוע ולהימנע מכל דבר אשר עלול לפגוע בכבוד המקצוע. סעיף 21 לחוק זה מוסיף וקובע כי נוטריון, בעת מילוי תפקידיו חייב לפעול במסירות ובנאמנות. כמו כן, במידה והוא התבקש לבצע פעולה בשביל יותר מאדם אחד, מוטלת על הנוטריון החובה לנהוג בנאמנות שווה כלפי כל הצדדים, וזאת ללא קשר לזהות משלם שכר טרחתו.
סמכויות הנוטריון
ישנם מסמכים משפטיים - כגון תעודת לידה, תעודת נישואין או דיפלומה - אשר דורשים אישור נוטריוני בטרם הם מוגשים למוסדות השונים. במקרים אלו, חתימתו של נוטריון על גבי המסמך מהווה עדות למקוריותו ולזהות החתומים עליו. להלן מספר סמכויות נוטריון נוספות:
1. אישור נכונות תרגום – נוטריון הוא בעל סמכות לאשר תרגום מסמך. חתימתו של הנוטריון על המסמך, בין אם מדובר במסמך המקורי, ובין אם מדובר בתרגום המקור, מהווה עדות לנכונות הדברים. מיותר לציין כי סמכות זו יפה כאשר שתי השפות הרלבנטיות שגורות בפיו של הנוטריון.
2. אימות חתימה על מסמך – פעמים רבות נדרשים בעלי דין לאמת חתימות על גבי מסמכים. בסמכותו של נוטריון לאמת חתימות על גבי מסמכים כגון חוזים, תעודות וכדומה. על מנת לאמת חתימה, הנוטריון חייב לזהות את החותם על ידי תעודה ציבורית הכוללת את תמונתו של האדם.
3. אישור הסכם ממון – הסכמי ממון בין בני זוג הינם הסכמים החייבים להיות מאושרים על ידי רשות משפטית מוסמכת (לדוגמא, בית הדין הרבני). בין רשויות אלה נמצא גם מוסד הנוטריון. נוטריון מוסמך לאשר הסכם ממון בין בני זוג, וזאת לאחר שווידא כי הצדדים מודעים לחתימתם, מבינים את ההסכם, מכירים בהשלכותיו המשפטיות וכדומה.
4. אישור חיים – נוטריון רשאי לאשר כי פלוני הינו בחיים. אישור זה דרוש בדרך כלל לניצולי שואה וזאת לשם קבלת תשלומים ופיצויים מגרמניה.
המחלקה לרישוי נוטריונים
עם חקיקתו של חוק הנוטריונים, הוקמה במשרד המשפטים המחלקה לרישוי נוטריונים. מחלקה זו עוסקת במספר תחומים כגון טיפול בבקשות עורכי דין לקבלת רישיון נוטריון, פיקוח על עבודתם של נוטריונים, טיפול בתלונות נגד נוטריונים, העמדת נוטריונים לדין משמעתי וכדומה.